ארנונה בימי קורונה

ראשי >קורונה>ארנונה בימי קורונה
ביום 21/4/2020 פורסמו תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) (תיקון מס' 2) התש"ף-2020 ובמרכזם ההקלות לציבור לעניין גביית תשלומי הארנונה בשל מצב החירום. הכותרת לפרסום היא שהרשויות יאפשרו לציבור משלמי הארנונה ליהנות מהנחה בארנונה בשיעור של % 100 (קרי, פטור) לחודשים 3-5/2020 או לחלופין הנחה בשיעור של % 25 לשנת  2020 אם הרשות המקומית תחליט לבחור במסלול זה. הרשות המקומית מחויבת לפרסם את מסלול ההנחה ומועדי תשלומה בתוך עשרה ימים, כלומר כבר השבוע, אם לא עשתה כך עד סוף השבוע שעבר.

אולם, בניגוד לרושם הראשוני, ההטבה אינה מתייחסת לכלל התושבים והעסקים שבשטחי הרשות המוניציפלית. ההנחות בשנת 2020 בשל משבר הקורונה אינן כוללות מבני מגורים, אדמה חקלאית ומבנה חקלאי, כפי שמוגדרים בתקנות ארנונה כללית ברשויות המקומיות.
גם מי שהותר להם לפעול בימי קורונה – מקום למכירת מזון, בית מרקחת, חנות אופטיקה, או חנות שעיקר עיסוקה מכירת מוצרי היגיינה וכן מעבדה לתיקון מוצרי תקשורת או מחשבים – לא ייהנו מהפטור. וזה לכאורה עושה שכל, כי אם העסקים עבדו, אין סיבה שייהנו מהפטור. אך מה לגבי מי שנתנו שירותים חיוניים בימי חירום, אבל מחזור עסקיהם צנח? על כך בהמשך.

נכסים המסווגים כמוסד בנקאי, חברת ביטוח ומערכת סולארית (בין אם היא גג המבנה או על הקרקע) וכמובן גופים שהמחזיק בהם הוא המדינה, כגון גופים מתוקצבים, חברות ממשלתיות, תאגיד מים וביוב, תאגידים שזכאים לפטור כמו מוסדות להשכלה גבוהה וכל נכס אחר שגזבר הרשות המקומית לא קבע לגביו שהוא זכאי לפטור.
לא ייהנו מפטור גם בניין ריק שאין משתמשים בו או בניין שנהרס או שניזוק במידה שאינו ראוי לשימוש ואין משתמשים בו. וכן מי שחדל להחזיק בנכס זכאי לפטור לפני היום הקובע – 29/2/2020.

מחזיק בנכס אחר, כהגדרתו בתקנות הארנונה הכללית ברשויות מקומיות, על פי תקנה זו, שלכאורה אינו זכאי לפטור, יוכל ליהנות ממנו, אם היועץ המשפטי של הרשות קבע, לבקשת המחזיק, שהפעילות שבשלה הנכס מסווג כנכס אחר, מנוייה בשימושים שפורטו בתקנה 5(א) לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) ולא ניתן היה להפעיל את העסק בהתאם לתקנות אלה לתקופה העולה על 21 יום.

לגבי עצמאי שעובד מהבית ומשלם ארנונה למגורים ולא לעסק כדאי לחשוב פעמיים לפני שהוא פונה לרשות המקומית בבקשה ליהנות מהפטור. ייתכן מאוד, שביחד עם ההכרה בזכאותו, ישונה סיווג הדירה וחלק ממנה יירשם כעסק ואז תשלומי הארנונה עלולים לקפץ עד פי שישה מהתשלום בגין דירת מגורים.
ובכל זאת, לא נסגרה הדלת בפני עצמאי שעובד מהבית ובחודשים אלה אינו נהנה מהכנסה כלשהי. על פי תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחות בארנונה), תשנ"ג-1993, המתירים לרשות המקומית להעניק הנחות בתשלומי ארנונה או לפטור לגמרי תושבים מתשלום ניתן לבקש הקלה זו גם למי שחלה הרעה בהכנסה, לצד סיבות אחרות כגון – חולים ומוגבלים, ותיקים וקשישים, עולים ואסירי ציון, חיילים ומתנדבי השירות הלאומי, חיילי מילואים ומשפחות שכולות. ומי שסורב בראשונה יכול להמשיך ולפנות בבקשה לגורמים נוספים ברשות המקומית.

על פי סעיף 7 לתקנות ההנחה בארנונה, ניתן לקבל הנחה בשיעור הארנונה עד % 70 למי שיוכר כנזקק לא רק בשל טיפול רפואי חד-פעמי או מתמשך, לו או למי מבני משפחתו, אלא גם - וזה מה שחשוב לעניינו – מי שקרה לו אירוע, אשר הביא להרעה משמעותית בלתי צפויה במצבו החומרי. קורונה זה מה שבלתי צפוי בעליל.
ובמילים  אחרות, גם שכירים ולא רק עצמאיים יכולים לבקש הנחה לפי סעיף זה. הכוונה למי שפוטרו, או הוצאו לחל"ת והתשלומים מהביטוח הלאומי קטנים ממשכורתם, או כל מי שאינם עונים על הקריטריונים לקבלת תשלומים כרגע מהביטוח הלאומי.

עסקים שהתכווצו בשל המצב וחלק משטח הנכס המסחרי נסגר, או שהסבו אותו לפעילות אחרת ייתכן ויהיו זכאים להנחות בתשלומים הארנונה כתוצאה משינוי סיווג הנכס המדובר. למשל, הנכס המסחרי הוסב למחסן או למגורים – תשלום הארנונה בגין הנכס אחרי ההסבה אמור לקטון בשל שינוי הסיווג וחשוב לבדוק זאת מול הרשות המקומית.
עוד סיטואציה שייתכן שבסופו של דבר תגיע לערכאות לשם קבלת החלטה שיפוטית עניינה נכסים שלא ניתן להשתמש בהם בגלל הקורונה. השאלה שתשאל היא האם בניין כזה, שלא ניתן לשבת בו כרגע,  ניתן להרסו, רעיונית בלבד, וכך לנצל את ההטבה בתשלומי הארנונה לשנת 2020.

מי ששילמו את הארנונה מראש ייהנו גם הם כמובן מההטבה. חלק מהרשויות כבר הודיעו שישיבו למשלמים מראש את החלק היחסי , רבע מסך התשלום.
חשוב לציין, כי מי שלא יעמוד בתשלומי הארנונה במועד ואינו נמנה על הזכאים לפטור או להטבה, חובו צובר ריבית והצמדה והוא יהיה בסכנה של הליכי הוצאה לפועל לפי פקודת המסים (גביה). מי שיגיע להסדר פריסה יישא בתשלומי החוב שבהסדר. ומי שבעניינו מתנהל הליך השגה על חשבון הארנונה ייהנה מדחיית תשלומים, כמו בימים רגילים, כל עוד הדרישה לתשלום השנויה במחלוקת לא הסתיימה משפטית. אומנם לא יפתחו נגד החייב בהליכי גביה  אך עליו לזכור שבסוף התהליך והיה ויפסיד - הסכום יצבור הפרשי ריבית והצמדה.

ולסיום, עניין קטן ומכעיס. כשקוראים את כלל סעיפי התקנה נשאלת השאלה מדוע המכולת השכונתית, שעבדה בימי קורונה, מחויבת בתשלום ארנונה אך יצרן המזון פטור; מדוע מעבדה לתיקון טלפונים סלולריים, שנתנה שירות חיוני, תשלם ארנונה אך ספקיות התקשרות והאינטרנט פטורות. נקווה שעדיין לא נאמרה המילה האחרונה בעניין זה.
 
ביום 21/4/2020 פורסמו תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) (תיקון מס' 2) התש"ף-2020 ובמרכזם ההקלות לציבור לעניין גביית תשלומי הארנונה בשל מצב החירום. הכותרת לפרסום היא שהרשויות יאפשרו לציבור משלמי הארנונה ליהנות מהנחה בארנונה בשיעור של % 100 (קרי, פטור) לחודשים 3-5/2020 או לחלופין הנחה בשיעור של % 25 לשנת  2020 אם הרשות המקומית תחליט לבחור במסלול זה. הרשות המקומית מחויבת לפרסם את מסלול ההנחה ומועדי תשלומה בתוך עשרה ימים, כלומר כבר השבוע, אם לא עשתה כך עד סוף השבוע שעבר.

אולם, בניגוד לרושם הראשוני, ההטבה אינה מתייחסת לכלל התושבים והעסקים שבשטחי הרשות המוניציפלית. ההנחות בשנת 2020 בשל משבר הקורונה אינן כוללות מבני מגורים, אדמה חקלאית ומבנה חקלאי, כפי שמוגדרים בתקנות ארנונה כללית ברשויות המקומיות.
גם מי שהותר להם לפעול בימי קורונה – מקום למכירת מזון, בית מרקחת, חנות אופטיקה, או חנות שעיקר עיסוקה מכירת מוצרי היגיינה וכן מעבדה לתיקון מוצרי תקשורת או מחשבים – לא ייהנו מהפטור. וזה לכאורה עושה שכל, כי אם העסקים עבדו, אין סיבה שייהנו מהפטור. אך מה לגבי מי שנתנו שירותים חיוניים בימי חירום, אבל מחזור עסקיהם צנח? על כך בהמשך.

נכסים המסווגים כמוסד בנקאי, חברת ביטוח ומערכת סולארית (בין אם היא גג המבנה או על הקרקע) וכמובן גופים שהמחזיק בהם הוא המדינה, כגון גופים מתוקצבים, חברות ממשלתיות, תאגיד מים וביוב, תאגידים שזכאים לפטור כמו מוסדות להשכלה גבוהה וכל נכס אחר שגזבר הרשות המקומית לא קבע לגביו שהוא זכאי לפטור.
לא ייהנו מפטור גם בניין ריק שאין משתמשים בו או בניין שנהרס או שניזוק במידה שאינו ראוי לשימוש ואין משתמשים בו. וכן מי שחדל להחזיק בנכס זכאי לפטור לפני היום הקובע – 29/2/2020.

מחזיק בנכס אחר, כהגדרתו בתקנות הארנונה הכללית ברשויות מקומיות, על פי תקנה זו, שלכאורה אינו זכאי לפטור, יוכל ליהנות ממנו, אם היועץ המשפטי של הרשות קבע, לבקשת המחזיק, שהפעילות שבשלה הנכס מסווג כנכס אחר, מנוייה בשימושים שפורטו בתקנה 5(א) לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) ולא ניתן היה להפעיל את העסק בהתאם לתקנות אלה לתקופה העולה על 21 יום.

לגבי עצמאי שעובד מהבית ומשלם ארנונה למגורים ולא לעסק כדאי לחשוב פעמיים לפני שהוא פונה לרשות המקומית בבקשה ליהנות מהפטור. ייתכן מאוד, שביחד עם ההכרה בזכאותו, ישונה סיווג הדירה וחלק ממנה יירשם כעסק ואז תשלומי הארנונה עלולים לקפץ עד פי שישה מהתשלום בגין דירת מגורים.
ובכל זאת, לא נסגרה הדלת בפני עצמאי שעובד מהבית ובחודשים אלה אינו נהנה מהכנסה כלשהי. על פי תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחות בארנונה), תשנ"ג-1993, המתירים לרשות המקומית להעניק הנחות בתשלומי ארנונה או לפטור לגמרי תושבים מתשלום ניתן לבקש הקלה זו גם למי שחלה הרעה בהכנסה, לצד סיבות אחרות כגון – חולים ומוגבלים, ותיקים וקשישים, עולים ואסירי ציון, חיילים ומתנדבי השירות הלאומי, חיילי מילואים ומשפחות שכולות. ומי שסורב בראשונה יכול להמשיך ולפנות בבקשה לגורמים נוספים ברשות המקומית.

על פי סעיף 7 לתקנות ההנחה בארנונה, ניתן לקבל הנחה בשיעור הארנונה עד % 70 למי שיוכר כנזקק לא רק בשל טיפול רפואי חד-פעמי או מתמשך, לו או למי מבני משפחתו, אלא גם - וזה מה שחשוב לעניינו – מי שקרה לו אירוע, אשר הביא להרעה משמעותית בלתי צפויה במצבו החומרי. קורונה זה מה שבלתי צפוי בעליל.
ובמילים  אחרות, גם שכירים ולא רק עצמאיים יכולים לבקש הנחה לפי סעיף זה. הכוונה למי שפוטרו, או הוצאו לחל"ת והתשלומים מהביטוח הלאומי קטנים ממשכורתם, או כל מי שאינם עונים על הקריטריונים לקבלת תשלומים כרגע מהביטוח הלאומי.

עסקים שהתכווצו בשל המצב וחלק משטח הנכס המסחרי נסגר, או שהסבו אותו לפעילות אחרת ייתכן ויהיו זכאים להנחות בתשלומים הארנונה כתוצאה משינוי סיווג הנכס המדובר. למשל, הנכס המסחרי הוסב למחסן או למגורים – תשלום הארנונה בגין הנכס אחרי ההסבה אמור לקטון בשל שינוי הסיווג וחשוב לבדוק זאת מול הרשות המקומית.
עוד סיטואציה שייתכן שבסופו של דבר תגיע לערכאות לשם קבלת החלטה שיפוטית עניינה נכסים שלא ניתן להשתמש בהם בגלל הקורונה. השאלה שתשאל היא האם בניין כזה, שלא ניתן לשבת בו כרגע,  ניתן להרסו, רעיונית בלבד, וכך לנצל את ההטבה בתשלומי הארנונה לשנת 2020.

מי ששילמו את הארנונה מראש ייהנו גם הם כמובן מההטבה. חלק מהרשויות כבר הודיעו שישיבו למשלמים מראש את החלק היחסי , רבע מסך התשלום.
חשוב לציין, כי מי שלא יעמוד בתשלומי הארנונה במועד ואינו נמנה על הזכאים לפטור או להטבה, חובו צובר ריבית והצמדה והוא יהיה בסכנה של הליכי הוצאה לפועל לפי פקודת המסים (גביה). מי שיגיע להסדר פריסה יישא בתשלומי החוב שבהסדר. ומי שבעניינו מתנהל הליך השגה על חשבון הארנונה ייהנה מדחיית תשלומים, כמו בימים רגילים, כל עוד הדרישה לתשלום השנויה במחלוקת לא הסתיימה משפטית. אומנם לא יפתחו נגד החייב בהליכי גביה  אך עליו לזכור שבסוף התהליך והיה ויפסיד - הסכום יצבור הפרשי ריבית והצמדה.

ולסיום, עניין קטן ומכעיס. כשקוראים את כלל סעיפי התקנה נשאלת השאלה מדוע המכולת השכונתית, שעבדה בימי קורונה, מחויבת בתשלום ארנונה אך יצרן המזון פטור; מדוע מעבדה לתיקון טלפונים סלולריים, שנתנה שירות חיוני, תשלם ארנונה אך ספקיות התקשרות והאינטרנט פטורות. נקווה שעדיין לא נאמרה המילה האחרונה בעניין זה.