חל"ת בימי שגרת קורונה

ראשי >קורונה>חל"ת בימי שגרת קורונה
בימים אלה, מתחילת חודש מאי, המשק חוזר, רובו ככולו לשגרה. מאות אלפי עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) במועדים שונים בחודש מרץ (וגם באפריל), אמורים לשוב לעבודה. ברם, בשלב זה ההערכה היא, כי לא כל היוצאים לחל"ת ישובו עכשיו למקום עבודתם. לחלקם, החל"ת הוארך למועד אחר; יהיו שיגלו לצערם, כי אין להם לאן לחזור; ויהיו גם מי שלא יוכלו לשוב משום שהם מצויים בקבוצת סיכון, או שהפתרונות שמציעה מערכת החינוך והגיל הרך מחייבים מי מההורים, קל וחומר חד-הוריות, לקבל החלטה כואבת ולהעדיף להישאר בבית.
מתברר, כי גם החזרה לשגרה של החל"תניקים מרובת שאלות שאין עליהם תשובות חד-משמעות, בדיוק כפי שקרה בעת הוצאת העובדים לחל"ת לפני חודשיים.
קיבצנו להלן כמה סוגיות שצצות ועולות דווקא עכשיו, בימי החזרה לשגרה בצל הקורונה והחששות מגל שני של הידבקות.
  • האם לשלם דמי ביטוח לאומי לחל"תניקים - בתאריך 05.05.2020, הצהיר מאיר שפיגלר, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, במסגרת ראיון שהעניק לכלי התקשורת, כי מעסיקים מתבקשים שלא לשלם את דמי הביטוח הלאומי בעבור עובדים השוהים בחופשה ללא תשלום, ולהמתין עם תשלום הביטוח הלאומי, לאור המגעים שהמוסד לביטוח לאומי מנהל מול משרד האוצר, וזאת במטרה להביא לביטולו של התשלום, הפחתתו או דחייתו.
    הדעת נותנת, כי יש להמתין עם תשלום דמי הביטוח הלאומי עד לתום המועד החוקי לתשלום, וזאת כדי להמתין להתפתחויות הצפויות. המלצה זו מתייחסת למעסיקים שטרם שידרו דו"ח 102 בגין החופשה ללא תשלום לחודשים מרץ ואפריל 2020.
     
  • חזרה לשגרה בכל מחיר ? – לכאורה, המשק חזר לעבודה סדירה. אולם מה דינם של הורים לילדים שטרם שבו לפעילות מלאה במערכת החינוך, או של מי שמצויים בסיכון רפואי גבוה, הוצאו לחל"ת ומתבקשים על ידי מעסיקם לשוב לעבודה.  התשובה תלויה בסבירות, תום לב ומידתיות של שני הצדדים. כלומר,  על המעסיק לנהוג ברגישות ובהבנה למצבו של העובד ולאפשר לו, ככל שניתן, לבצע את עבודתו מהבית, או בשעות וימי עבודה אשר מתאימים לצרכי המעסיק וליכולות העובד. ואילו על העובד לגלות הבנה לצרכיו של המעסיק אשר בדומה לו סבל מפגיעה בהכנסותיו בתקופת הקורונה ומבקש לשוב מהר ככל שניתן לשגרת עבודה מלאה. אנו מניחים שבתוך זמן קצר הנושא יובא לפתחם של בתי הדין לעבודה, אלא אם כן הממשלה החדשה תיתן דעתה על פתרון מושכל לבעיות שמתעוררות.
  • חל"ת מתמשך – בהנחה שלא כל מי שהוצאו לחל"ת ישובו לעבודתם, עובד שמעסיקו טרם החזירו למרות שעמיתיו שבו למקום עבודתם והוא מתנגד להמשיך ולשבת בבית ולקבל תשלום נמוך משכרו המלא, יכול לטעון לפגיעה בתנאי העסקתו. מדובר למעשה בהרעה מוחשית בתנאי עבודתו. בשלב זה, על המעסיק לקיים שימוע לעובד ולאחר שדברי העובד נשמעו בלב פתוח ובנפש חפצה על המעסיק יהיה להחליט באשר לעתידו התעסוקתי של העובד לאור דבריו של העובד ומצבו הכלכלי. מוצע לקיים דיאלוג על מנת למזער, ככל שניתן, את הפגיעה בעבודת העובד. לדוגמא, ניתן לחשוב על השבה לעבודה במשרה חלקית לתקופה מוסכמת עד אשר דברים יתבהרו. גם כאן, הנושא טרם הובא בפני בתי הדין לעבודה ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה.
  • שיפוי בגין חל"ת - עובד אשר סבור כי הוצא לחל"ת שלא כדין וללא הצדקה, כלומר שלמעביד לא היו סיבות כלכליות אמתיות להוציאו, יהיה רשאי לפנות למעסיק על מנת שזה ישפה אותו  בגין הנזקים שנגרמו לו.  וככל שפנייה זו לא תצלח, הוא רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה. ובאותו הקשר, העובד גם רשאי, כל עוד מעסיקו לא בחר לסיים את העסקתו וכל עוד לא ניתנה הסכמת העובד לשינוי במפורש או מכללא, לדרוש מהמעסיק לשמור על תנאיו.  השאלה אם המעסיק נקלע לקשיים כלכליים בשל תקופת הקורונה באופן המצדיק פגיעה בתנאי עבודתו של העובד, תלויה במצבו הכלכלי הספציפי של המעסיק. לפיכך ייתכנו מקרים בהם ייפסק, כי המעסיק פגע שלא כדין בתנאי העסקתם של עובדיו, על אף שמצבו הכלכלי לא נפגע בשל הקורונה, ולפיכך העובד יהיה זכאי לפיצוי בגין הפגיעה בתנאי העסקתו, בתנאי שיוכח כי מצבו הכלכלי של המעסיק לא נפגע בשל הקורונה. חשוב לציין, כי טרם התקבלה החלטה מוסמכת אם להכיר בקורונה ככוח עליון, הגובר על הסכמי עבודה וחוזי עבודה אישיים. להערכתנו, גם סוגיה זו תוכרע בקרוב.
     
  • מתפטר בדין מפוטר -  מי שיצאו לחל"ת שכרם החודשי נפגע. מה דינם של מי ששבו לעבודתם והמעסיק מודיע, חד-צדדית, בין אם בצדק ובין אם לא, כי שכרו של העובד יקטן. בהתאם לפסיקה, זכותו של עובד, אשר תנאי שכרו שונו באופן חד צדדי, להתפטר בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, ולזכות בפיצויי פיטורים. כלומר, הוצאה לחל"ת, או קיצוץ בשכר לאחר החזרה מחל"ת, מזכה את העובד להתפטר בדין מפוטר באופן אשר יזכה את העובד במלוא הזכויות כמפוטר. בטרם הגשת ההתפטרות על העובד ליתן התראה למעסיק על מנת שיתקן את ההרעה. ככל שההרעה לא תוקנה, יהיה העובד רשאי להתפטר בדין מפוטר על כל המשמעויות הכספיות ופנסיוניות של המהלך המגבות את העובד.
  • הגנה על נשים מוגנות – בהתאם לחוק עבודת נשים, נשים בהיריון, נשים המצויות בטיפולי פוריות ונשים שאחרי לידה ואחרי חופשת לידה נהנות מהגנה על פי החוק. ועל כן,  פגיעה בזכויות המוקנות בעבודתן של נשים בהיריון, אשר עבדו לפחות חצי שנה באותו מקום עבודה, בטיפולי פוריות ובתקופה של 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה מחייבת קבלת היתר מהממונה במשרד העבודה. בטרם הממונה שוקל את מתן ההיתר עליו לקבל את עמדת העובדת. בפרק זמן קצר, במהלך חודש אפריל (6-17/4/20)  היו בתוקף תקנות לשעת חרום אשר אפשרו להוציא נשים מוגנות לחל"ת על רקע צמצומים בשל תקופת הקורונה ללא היתר ממשרד העבודה. תקנות אלה בוטלו ולא חודשו, כך שבהתאם למצב הקיים כרגע נדרש היתר מהממונה. ובמילים ברורות, לגבי עובדת שהוצאה לחל"ת לפני ה - 6.4 או אחרי ה - 17.4 ללא היתר, הרי שהמעסיק היה חייב לקבל היתר ממשרד העבודה בטרם ההוצאה לחל"ת. אגב, בג"ץ קבע כי גם ביחס נשים שהוצאו לחל"ת בין התאריכים 6.4 - 17.4 ללא היתר מהממונה המדינה תידרש לספק פתרון. 
 
בימים אלה, מתחילת חודש מאי, המשק חוזר, רובו ככולו לשגרה. מאות אלפי עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) במועדים שונים בחודש מרץ (וגם באפריל), אמורים לשוב לעבודה. ברם, בשלב זה ההערכה היא, כי לא כל היוצאים לחל"ת ישובו עכשיו למקום עבודתם. לחלקם, החל"ת הוארך למועד אחר; יהיו שיגלו לצערם, כי אין להם לאן לחזור; ויהיו גם מי שלא יוכלו לשוב משום שהם מצויים בקבוצת סיכון, או שהפתרונות שמציעה מערכת החינוך והגיל הרך מחייבים מי מההורים, קל וחומר חד-הוריות, לקבל החלטה כואבת ולהעדיף להישאר בבית.
מתברר, כי גם החזרה לשגרה של החל"תניקים מרובת שאלות שאין עליהם תשובות חד-משמעות, בדיוק כפי שקרה בעת הוצאת העובדים לחל"ת לפני חודשיים.
קיבצנו להלן כמה סוגיות שצצות ועולות דווקא עכשיו, בימי החזרה לשגרה בצל הקורונה והחששות מגל שני של הידבקות.
  • האם לשלם דמי ביטוח לאומי לחל"תניקים - בתאריך 05.05.2020, הצהיר מאיר שפיגלר, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, במסגרת ראיון שהעניק לכלי התקשורת, כי מעסיקים מתבקשים שלא לשלם את דמי הביטוח הלאומי בעבור עובדים השוהים בחופשה ללא תשלום, ולהמתין עם תשלום הביטוח הלאומי, לאור המגעים שהמוסד לביטוח לאומי מנהל מול משרד האוצר, וזאת במטרה להביא לביטולו של התשלום, הפחתתו או דחייתו.
    הדעת נותנת, כי יש להמתין עם תשלום דמי הביטוח הלאומי עד לתום המועד החוקי לתשלום, וזאת כדי להמתין להתפתחויות הצפויות. המלצה זו מתייחסת למעסיקים שטרם שידרו דו"ח 102 בגין החופשה ללא תשלום לחודשים מרץ ואפריל 2020.
     
  • חזרה לשגרה בכל מחיר ? – לכאורה, המשק חזר לעבודה סדירה. אולם מה דינם של הורים לילדים שטרם שבו לפעילות מלאה במערכת החינוך, או של מי שמצויים בסיכון רפואי גבוה, הוצאו לחל"ת ומתבקשים על ידי מעסיקם לשוב לעבודה.  התשובה תלויה בסבירות, תום לב ומידתיות של שני הצדדים. כלומר,  על המעסיק לנהוג ברגישות ובהבנה למצבו של העובד ולאפשר לו, ככל שניתן, לבצע את עבודתו מהבית, או בשעות וימי עבודה אשר מתאימים לצרכי המעסיק וליכולות העובד. ואילו על העובד לגלות הבנה לצרכיו של המעסיק אשר בדומה לו סבל מפגיעה בהכנסותיו בתקופת הקורונה ומבקש לשוב מהר ככל שניתן לשגרת עבודה מלאה. אנו מניחים שבתוך זמן קצר הנושא יובא לפתחם של בתי הדין לעבודה, אלא אם כן הממשלה החדשה תיתן דעתה על פתרון מושכל לבעיות שמתעוררות.
  • חל"ת מתמשך – בהנחה שלא כל מי שהוצאו לחל"ת ישובו לעבודתם, עובד שמעסיקו טרם החזירו למרות שעמיתיו שבו למקום עבודתם והוא מתנגד להמשיך ולשבת בבית ולקבל תשלום נמוך משכרו המלא, יכול לטעון לפגיעה בתנאי העסקתו. מדובר למעשה בהרעה מוחשית בתנאי עבודתו. בשלב זה, על המעסיק לקיים שימוע לעובד ולאחר שדברי העובד נשמעו בלב פתוח ובנפש חפצה על המעסיק יהיה להחליט באשר לעתידו התעסוקתי של העובד לאור דבריו של העובד ומצבו הכלכלי. מוצע לקיים דיאלוג על מנת למזער, ככל שניתן, את הפגיעה בעבודת העובד. לדוגמא, ניתן לחשוב על השבה לעבודה במשרה חלקית לתקופה מוסכמת עד אשר דברים יתבהרו. גם כאן, הנושא טרם הובא בפני בתי הדין לעבודה ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה.
  • שיפוי בגין חל"ת - עובד אשר סבור כי הוצא לחל"ת שלא כדין וללא הצדקה, כלומר שלמעביד לא היו סיבות כלכליות אמתיות להוציאו, יהיה רשאי לפנות למעסיק על מנת שזה ישפה אותו  בגין הנזקים שנגרמו לו.  וככל שפנייה זו לא תצלח, הוא רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה. ובאותו הקשר, העובד גם רשאי, כל עוד מעסיקו לא בחר לסיים את העסקתו וכל עוד לא ניתנה הסכמת העובד לשינוי במפורש או מכללא, לדרוש מהמעסיק לשמור על תנאיו.  השאלה אם המעסיק נקלע לקשיים כלכליים בשל תקופת הקורונה באופן המצדיק פגיעה בתנאי עבודתו של העובד, תלויה במצבו הכלכלי הספציפי של המעסיק. לפיכך ייתכנו מקרים בהם ייפסק, כי המעסיק פגע שלא כדין בתנאי העסקתם של עובדיו, על אף שמצבו הכלכלי לא נפגע בשל הקורונה, ולפיכך העובד יהיה זכאי לפיצוי בגין הפגיעה בתנאי העסקתו, בתנאי שיוכח כי מצבו הכלכלי של המעסיק לא נפגע בשל הקורונה. חשוב לציין, כי טרם התקבלה החלטה מוסמכת אם להכיר בקורונה ככוח עליון, הגובר על הסכמי עבודה וחוזי עבודה אישיים. להערכתנו, גם סוגיה זו תוכרע בקרוב.
     
  • מתפטר בדין מפוטר -  מי שיצאו לחל"ת שכרם החודשי נפגע. מה דינם של מי ששבו לעבודתם והמעסיק מודיע, חד-צדדית, בין אם בצדק ובין אם לא, כי שכרו של העובד יקטן. בהתאם לפסיקה, זכותו של עובד, אשר תנאי שכרו שונו באופן חד צדדי, להתפטר בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, ולזכות בפיצויי פיטורים. כלומר, הוצאה לחל"ת, או קיצוץ בשכר לאחר החזרה מחל"ת, מזכה את העובד להתפטר בדין מפוטר באופן אשר יזכה את העובד במלוא הזכויות כמפוטר. בטרם הגשת ההתפטרות על העובד ליתן התראה למעסיק על מנת שיתקן את ההרעה. ככל שההרעה לא תוקנה, יהיה העובד רשאי להתפטר בדין מפוטר על כל המשמעויות הכספיות ופנסיוניות של המהלך המגבות את העובד.
  • הגנה על נשים מוגנות – בהתאם לחוק עבודת נשים, נשים בהיריון, נשים המצויות בטיפולי פוריות ונשים שאחרי לידה ואחרי חופשת לידה נהנות מהגנה על פי החוק. ועל כן,  פגיעה בזכויות המוקנות בעבודתן של נשים בהיריון, אשר עבדו לפחות חצי שנה באותו מקום עבודה, בטיפולי פוריות ובתקופה של 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה מחייבת קבלת היתר מהממונה במשרד העבודה. בטרם הממונה שוקל את מתן ההיתר עליו לקבל את עמדת העובדת. בפרק זמן קצר, במהלך חודש אפריל (6-17/4/20)  היו בתוקף תקנות לשעת חרום אשר אפשרו להוציא נשים מוגנות לחל"ת על רקע צמצומים בשל תקופת הקורונה ללא היתר ממשרד העבודה. תקנות אלה בוטלו ולא חודשו, כך שבהתאם למצב הקיים כרגע נדרש היתר מהממונה. ובמילים ברורות, לגבי עובדת שהוצאה לחל"ת לפני ה - 6.4 או אחרי ה - 17.4 ללא היתר, הרי שהמעסיק היה חייב לקבל היתר ממשרד העבודה בטרם ההוצאה לחל"ת. אגב, בג"ץ קבע כי גם ביחס נשים שהוצאו לחל"ת בין התאריכים 6.4 - 17.4 ללא היתר מהממונה המדינה תידרש לספק פתרון.