קורונה – לא כח עליון

ראשי >קורונה>קורונה – לא כח עליון
זמן קצר אחרי שהקורונה השתלטה על חיינו נדרש בית המשפט העליון  לדון בשאלה איך להתייחס אליה מבחינה משפטית – האם מדובר בכח עליון, על כל המשמעויות הנובעות מכך. בית המשפט התבקש לתת דעתו על טענות עותרים לעניין הארכת מעקבי השב"כ ללא חקיקה של הכנסת. בית המשפט קבע, כי אנו נמצאים במצב חריג, קיצוני, תקדימי, משברי ונדיר "בכל קנה מידה" בו התקיים, עם פרוץ המשבר, המבחן של סכנה חמורה ומידית לביטחון הלאומי של ישראל. ועוד נאמר, כי לנגיף השלכות הרסניות על ביטחונן הכלכלי של משפחות רבות. אכן, מילים כדורבנות.

אלא שבפועל, בתי המשפט לא ראו בדברי שופטי בית המשפט העליון הלכה מחייבת וכך מצאנו את עצמנו בפני פסקי דין סותרים שהתקבלו בחודשים האחרונים. בית משפט השלום בפתח תקווה הוציא בחודש יוני צו מניעה האוסר על בעל אולם אירועים בפתח תקווה לפנות שוכר בשל קשייו של המפעיל לשלם את דמי שכירות לחודש יוני, בשל סגירת אולמות האירועים. השוכר ביקש לפרוס את התשלום ונענה בפעילות אקטיבית של בעל האולם שכלל החלפת מנעול וניתוק קו החשמל. לא ברור מה תהיה ההחלטה בדיון בתיק  העיקרי, כפי שיובהר להלן.

לעומת זאת, בבית המשפט השלום בתל-אביב התקבלה החלטה הפוכה. בית המשפט קבע, כי משבר הקורונה אינו תירוץ משפטי טוב כדי לא לשלם דמי שכירות וחייב שוכרי אולם אירועים בחולון לפנותו אחרי שהודיעו בסוף חודש מרץ, כי לא יוכלו לשלם את דמי השכירות בחודש אפריל בגלל ההנחיה הגורפת לסגירת אולמות אירועים. בית המשפט קבע, כי ניתן לפנות את השוכר על אף תקנות שעת חירום שאסרו קיומם של אירועים.
בית המשפט הסביר את פסיקתו התמוהה בטענה ש"סיכול" בחוזים קיים רק כאשר קיימת מניעה קונקרטית להשתמש בנכס המושכר ולא כאשר קיימת מניעה רוחבית שאוסרת לצאת מן הבית ולכן אין תחולה לסעיף 15 לחוק השכירות והשאילה – פטור מחובת תשלום.
ובית המשפט הוסיף ואמר, כי אם יפרשו את משבר הקורונה כתנאי מסכל שלא מאפשר את קיום החוזה, עדיין לצד השני, שחתם על ההסכם, קיימת אפשרות להודיע על ביטולו, וכך למעשה המשכירה יכולה לבקש את ביטול החוזה ואת פינוי הנכס.
אגב, עוד הבדל בין שני פסקי הדין. שוכר האולם בפתח תקווה נמצא במקום כבר שש שנים ומשלם את דמי השכירות כסדרם. בעוד שבחולון העסקה נחתמה בחודש ינואר השנה. האם לוותק השהייה במושכר תהיה השפעה על פסקי הדין העתידיים?
 
 ****

סוגיית ההכרה בקורונה ככח עליון היא קריטית והיא משליכה על אין-ספור חוזים במשק.  בתחילת חודש יולי פרסם צוות בין-משרדי שמונה על ידי משרד המשפטים ולצדו גורמים נוספים, המלצות לקביעת מדיניות משפטית ראויה שתביא לצמצום השפעות המשבר על הסכמים, בין היתר בדרך שתתמרץ צדדים להמשיך ולקיים חוזים תוך כדי המשבר ולאחריו, במידת האפשר. לגישתם, מובן כי במציאות, שבה ענפי המשק רבים הושפעו במידה רבה מהנסיבות הבלתי שגרתיות, התנערות מאסיבית מחוזים או ביטולם עלולים להוביל , לבד מהנזק לצדדים עצמם, גם להשפעות מקרו כלכליות שליליות.
הצוות מאמץ מספר ערכים שהוא ביקש לאזן ביניהם  ומציע מתווה להתנהלות ראויה בין הצדדים והסדר חקיקתי.
  1. המלצה לצדדים לחוזה לנהל משא ומתן בתום לב ולפעול בשיתוף פעולה במטרה להתמודד עם השפעות משבר הקורונה על ביצוע החוזה, ובכלל זה לפעול לקיום החוזה בקירוב, להשעות את חיוביו, או אם קיום החוזה איננו אפשרי או איננו מעשי, לפעול לסיום ההתקשרות בדרך של פשרה. המלצה זו נשענת על ניתוח הדין הנוהג ועל עקרון תום הלב, והיא רלוונטית, כמובן, לצדדים שטרם הצליחו להגיע להסכמות עד היום.
  2. חקיקת הסדרים פרטניים ביחס לענפים מסוימים שתחולתם מידית: בשלב זה מוצע לערוך הסדרים פרטניים בחקיקה בנושאים הבאים: מופעים, אולמות אירועים וגני ילדים פרטיים. במקביל, מוצע שלא להתערב בשווקים מורכבים דוגמת שוק השכירות העסקית. מוצע כי התיקונים האמורים לא יחולו על הסכמות ופשרות שערכו הצדדים להתקשרות חוזית, בין במפורש ובין במשתמע, ככל שהסכמות ופשרות אלה הושגו לאחר תחילת משבר הקורונה ועד לערב כניסתם לתוקף של אותם תיקוני החקיקה. זאת, במטרה להימנע, ככל הניתן, מפתיחה חוזרת של הסכמות שהושגו. עוד במסגרת זו מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע הסדרים פרטניים בתקנות, ככל שיימצא כי יש צורך לפעול באופן מידי להסדרת שוק ספציפי, והנתונים הרלוונטיים לגביו מאפשרים ומצדיקים התערבות, וזאת כמענה מהיר לגיל השני של הקורונה, שבעיצומו  אנו כבר מצויים.
  3. אימוץ לאחר בחינה של הסדר הסיכול הקבוע בהצעת חוק דיני ממונות, שתחולתו עתידית. הכוונה לקודקס המשפטי המאחד תחת קורת גג אחת 24 חוקים עיקריים במשפט האזרחי. הצעת החוק מתגלגלת כבר שנים בכנסת וטרם קודמה מאז עברה בקריאה ראשונה במליאה בשנת 2011.
  4. בחינה של האפשרויות ליישב סכסוכים בדרכים חלופיות, לאו דווקא באמצעות הליך משפטי בבתי המשפט, קרי בוררות וגישור.
מכיוון שאנו מצויים בעיצומו של הגל השני למשבר נעסוק בסוגיה המרתקת גם במאמר נוסף.
 
 
זמן קצר אחרי שהקורונה השתלטה על חיינו נדרש בית המשפט העליון  לדון בשאלה איך להתייחס אליה מבחינה משפטית – האם מדובר בכח עליון, על כל המשמעויות הנובעות מכך. בית המשפט התבקש לתת דעתו על טענות עותרים לעניין הארכת מעקבי השב"כ ללא חקיקה של הכנסת. בית המשפט קבע, כי אנו נמצאים במצב חריג, קיצוני, תקדימי, משברי ונדיר "בכל קנה מידה" בו התקיים, עם פרוץ המשבר, המבחן של סכנה חמורה ומידית לביטחון הלאומי של ישראל. ועוד נאמר, כי לנגיף השלכות הרסניות על ביטחונן הכלכלי של משפחות רבות. אכן, מילים כדורבנות.

אלא שבפועל, בתי המשפט לא ראו בדברי שופטי בית המשפט העליון הלכה מחייבת וכך מצאנו את עצמנו בפני פסקי דין סותרים שהתקבלו בחודשים האחרונים. בית משפט השלום בפתח תקווה הוציא בחודש יוני צו מניעה האוסר על בעל אולם אירועים בפתח תקווה לפנות שוכר בשל קשייו של המפעיל לשלם את דמי שכירות לחודש יוני, בשל סגירת אולמות האירועים. השוכר ביקש לפרוס את התשלום ונענה בפעילות אקטיבית של בעל האולם שכלל החלפת מנעול וניתוק קו החשמל. לא ברור מה תהיה ההחלטה בדיון בתיק  העיקרי, כפי שיובהר להלן.

לעומת זאת, בבית המשפט השלום בתל-אביב התקבלה החלטה הפוכה. בית המשפט קבע, כי משבר הקורונה אינו תירוץ משפטי טוב כדי לא לשלם דמי שכירות וחייב שוכרי אולם אירועים בחולון לפנותו אחרי שהודיעו בסוף חודש מרץ, כי לא יוכלו לשלם את דמי השכירות בחודש אפריל בגלל ההנחיה הגורפת לסגירת אולמות אירועים. בית המשפט קבע, כי ניתן לפנות את השוכר על אף תקנות שעת חירום שאסרו קיומם של אירועים.
בית המשפט הסביר את פסיקתו התמוהה בטענה ש"סיכול" בחוזים קיים רק כאשר קיימת מניעה קונקרטית להשתמש בנכס המושכר ולא כאשר קיימת מניעה רוחבית שאוסרת לצאת מן הבית ולכן אין תחולה לסעיף 15 לחוק השכירות והשאילה – פטור מחובת תשלום.
ובית המשפט הוסיף ואמר, כי אם יפרשו את משבר הקורונה כתנאי מסכל שלא מאפשר את קיום החוזה, עדיין לצד השני, שחתם על ההסכם, קיימת אפשרות להודיע על ביטולו, וכך למעשה המשכירה יכולה לבקש את ביטול החוזה ואת פינוי הנכס.
אגב, עוד הבדל בין שני פסקי הדין. שוכר האולם בפתח תקווה נמצא במקום כבר שש שנים ומשלם את דמי השכירות כסדרם. בעוד שבחולון העסקה נחתמה בחודש ינואר השנה. האם לוותק השהייה במושכר תהיה השפעה על פסקי הדין העתידיים?
 
 ****

סוגיית ההכרה בקורונה ככח עליון היא קריטית והיא משליכה על אין-ספור חוזים במשק.  בתחילת חודש יולי פרסם צוות בין-משרדי שמונה על ידי משרד המשפטים ולצדו גורמים נוספים, המלצות לקביעת מדיניות משפטית ראויה שתביא לצמצום השפעות המשבר על הסכמים, בין היתר בדרך שתתמרץ צדדים להמשיך ולקיים חוזים תוך כדי המשבר ולאחריו, במידת האפשר. לגישתם, מובן כי במציאות, שבה ענפי המשק רבים הושפעו במידה רבה מהנסיבות הבלתי שגרתיות, התנערות מאסיבית מחוזים או ביטולם עלולים להוביל , לבד מהנזק לצדדים עצמם, גם להשפעות מקרו כלכליות שליליות.
הצוות מאמץ מספר ערכים שהוא ביקש לאזן ביניהם  ומציע מתווה להתנהלות ראויה בין הצדדים והסדר חקיקתי.
  1. המלצה לצדדים לחוזה לנהל משא ומתן בתום לב ולפעול בשיתוף פעולה במטרה להתמודד עם השפעות משבר הקורונה על ביצוע החוזה, ובכלל זה לפעול לקיום החוזה בקירוב, להשעות את חיוביו, או אם קיום החוזה איננו אפשרי או איננו מעשי, לפעול לסיום ההתקשרות בדרך של פשרה. המלצה זו נשענת על ניתוח הדין הנוהג ועל עקרון תום הלב, והיא רלוונטית, כמובן, לצדדים שטרם הצליחו להגיע להסכמות עד היום.
  2. חקיקת הסדרים פרטניים ביחס לענפים מסוימים שתחולתם מידית: בשלב זה מוצע לערוך הסדרים פרטניים בחקיקה בנושאים הבאים: מופעים, אולמות אירועים וגני ילדים פרטיים. במקביל, מוצע שלא להתערב בשווקים מורכבים דוגמת שוק השכירות העסקית. מוצע כי התיקונים האמורים לא יחולו על הסכמות ופשרות שערכו הצדדים להתקשרות חוזית, בין במפורש ובין במשתמע, ככל שהסכמות ופשרות אלה הושגו לאחר תחילת משבר הקורונה ועד לערב כניסתם לתוקף של אותם תיקוני החקיקה. זאת, במטרה להימנע, ככל הניתן, מפתיחה חוזרת של הסכמות שהושגו. עוד במסגרת זו מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע הסדרים פרטניים בתקנות, ככל שיימצא כי יש צורך לפעול באופן מידי להסדרת שוק ספציפי, והנתונים הרלוונטיים לגביו מאפשרים ומצדיקים התערבות, וזאת כמענה מהיר לגיל השני של הקורונה, שבעיצומו  אנו כבר מצויים.
  3. אימוץ לאחר בחינה של הסדר הסיכול הקבוע בהצעת חוק דיני ממונות, שתחולתו עתידית. הכוונה לקודקס המשפטי המאחד תחת קורת גג אחת 24 חוקים עיקריים במשפט האזרחי. הצעת החוק מתגלגלת כבר שנים בכנסת וטרם קודמה מאז עברה בקריאה ראשונה במליאה בשנת 2011.
  4. בחינה של האפשרויות ליישב סכסוכים בדרכים חלופיות, לאו דווקא באמצעות הליך משפטי בבתי המשפט, קרי בוררות וגישור.
מכיוון שאנו מצויים בעיצומו של הגל השני למשבר נעסוק בסוגיה המרתקת גם במאמר נוסף.