קורונה ככוח עליון

מצב החירום שבו אנו מצויים יוצר מצבים בלתי צפויים ומעורר שאלות משפטיות לא קלות. הנה כמה דוגמאות משאלות שנשאלנו על ידי לקוחות וחברים. הזמנתם סלון הביתה, שילמתם עבורו אבל ההובלה בלתי אפשרית בגלל המצב. האם אתם רשאים לבטל ההזמנה ולדרוש לקבל בחזרה את כספכם, או לחלופין לתבוע את בעל העסק בשל הפרת חוזה? הזמנתם אולם לאירוע אך האירוע מתבטל. האם בעל האולם רשאי שלא להחזיר לכם את המקדמה ששילמתם לו? שכרתם נכס ואינכם מסוגלים לשלם בגינו, כי אתם מובטלים מאונס. השיק שמסרתם מראש למשכיר חזר מסיבת א.כ.מ וזו, על פי ההסכם, הפרה יסודית של החוזה. האם בעל הנכנס רשאי להוציא אתכם מהדירה? או כבעלי נכס, השוכר שלכם אינו משלם. אתם מפעילים חנות בקניון שנסגר על פי תקנות לשעת חירום. האם עליכם להמשיך ולשלם שכר דירה ודמי ניהול? גרוש עצמאי שמושבת מאונס ולא מקבל סיוע מהמדינה אינו יכול לשלם מזונות. מה דינו? מה עושים? מה אומר החוק? וזה רק חלק קטן מקושיות שמתעוררות.

למשבר  שאנו חווים  בימים אלה היבטים משפטיים רבים נוספים ובכללם אלה הקשורים לזכויות עובדים ומעסיקים וחובותיהם, אחריות בנזיקין כלפי מי שחלה או בשל אי נקיטת צעדי מניעה. אלה סוגיות חברתיות מהמעלה הראשונה שהמערכת המשפטית מתחבטת בהם בימים אלה והיא נוגעת כמעט לכל אחת ואחד מאתנו.

למגפת הקורונה, והחמרת המגבלות המוטלות על המשק כתוצאה ממנה, השלכות משמעותיות על הפעילות העסקית והכלכלית. פעילויות ועסקאות רבות במשק מבוטלות, וחוזים רבים עשויים להיות בלתי אפשריים לביצוע באופן מלא או חלקי.

שאלת השאלות: האם מגיפת הקורונה יכולה להיחשב כ"כוח עליון", שבכוחו להתגבר על טענה משפטית של הפרת חוזה ואשר מזכה צד לחוזה בפטור מקיום התחייבויותיו? ייאמר כבר בשלב זה: אין תשובה ברורה על סמך החקיקה או הפסיקה הקיימת וטרם התקבלה החלטה בנושא על ידי הגורמים המוסמכים, קרי בתי המשפט, הממשלה באמצעות תקנות חירום, היועמ"ש או הכנסת באמצעות חקיקה.

כוח עליון הוגדר בדין ובפסיקה, כנסיבות חדשות, שלא נגרמו על ידי אחד הצדדים לחוזה, שלא ניתן היה לחזות אותן ו/או למנוע אותן, ושהפכו את קיום החוזה לבלתי אפשרי ובלתי צודק.

ישנם שלושה תנאים מצטברים להכרה בכוח עליון: 1. מפר החוזה לא ידע אודות הנסיבות שהתרחשו אחרי כריתת החוזה. 2. מפר החוזה לא יכול היה לצפות מראש נסיבות אלה וגם לא למונען. 3. קיום החוזה הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים.

אנו נתייחס בקצרה לשלושה היבטים משפטיים של כוח עליון כפי שהוא בא לידי ביטוי במצבים שונים המעוררים שאלות משפטיות. פטור בשל סיכול בהתאם לדין; דוקטרינת התאמת החוזה לנסיבות המשתנות; פרשנות חוזה ובמיוחד פטור בשל כוח עליון על פי תניות חוזיות שונות. ובהמשך נדון ביישום ההשלכות המשפטיות על ההפרות החוזיות האפשריות בשל מגיפת הקורונה.
 
פטור בשל סיכול בהתאם לדין – עוסק בחוסר האפשרות לבצע התחייבות חוזית בשל נסיבות בלתי צפויות. כאשר בחוזה לא שולבה תניית כוח עליון הרי שקושי כלכלי כשלעצמו אינו מהווה אירוע מסכל. טענת הסיכול נטענת כטענת הגנה, קרי על ידי הצד המפר.

הפרשנות בפסיקה לפטור בשל סיכול הוא דווקני ומצומצם . האם הכל צפוי בראי הפסיקה? ייתכן שהפתרון הוא שמסכימים שבמקרים שבהם ניתן לטעון שהאירוע המסכל עצמו לא היה צפוי הרי שהשלכותיו על ההסכם הן צפויות. אבל יש לזכור, כי פסקי הדין לאורך השנים, לא דנו במקרה קיצוני כמו הנוכחי, נגיף קורונה עולמי, שמשתק את כל כדור הארץ! קרי, היעדר יכולת למנוע את הנסיבות המסכלות ולכן ביצוע החוזה בלתי אפשרי, או שונה באופן יסודי.

לגבי שכירות, הסיכול עוסק בפן אחר בכלל. היום ניתן לפטור את השוכר מתשלום דמי שכירות לא רק כאשר אין באפשרותו להפיק מן המושכר את התועלת המוסכמת אלא גם עקב נסיבות חיצוניות הקשורות בסביבת המושכר. הבה נניח שקורונה נכללת בפרשנות מרחיבה זו. אבל אם ניתן לבטל את החוזה איפה יגור השוכר.

דוקטרינת התאמת החוזה לנסיבות המשתנות -  מה הדין באותם מקרים שבשל נסיבות של כוח עליון אין אדם יכול למלא זמנית את חיובו. האם ניתן לעשות שימוש בדיני הסיכול או בתניית כוח עליון.

הפסיקה קובעת במפורש שעיכוב בביצועו של חיוב איננו מאפשר הגנה בטענת סיכול, אלא אם העיכוב משמעותי ומקיף כל כך עד שהחוזה ייחשב לשונה באופן יסודי ממה שהוסכם.
דרך המלך איפוא, במקרים מסוימים של מניעות זמנית או חלקית של הסכם היא בהפעלת דוקטרינת התאמת החוזה לנסיבות משתנות מכוח עקרון תום הלב.

הוראות כוח עליון בהסכמים מסחריים – Force Majeure  כוח עליון בלעז' הוא יציר הסכמת הצדדים, במסגרת חופש החוזים. הסדר חוזי לכוח עליון יבוא במקום דיני הסיכול שבחוק החוזים-תרופות ובהתרחש אירוע כוח עליון שמונע את ביצוע ההתחייבות.

באותם מקרים שבהם מופיעה תניית כוח עליון, הכוללת התייחסות מפורשת למגיפה, דומה שלא יהיה למפר קושי להתגונן בטענת תחולת הסעיף.
במקרים שבהם נכללה בהסכם התייחסות מפורשת לגורם מסכל מסוים (כגון מלחמה), בתי המשפט נתנו תוקף לתניית כוח עליון וקבעו שלא מדובר בהפרה חרף קיומה של צפיות. התוצאה – פטור מאחריות.

להערכתנו, קרוב לוודאי שכל מי שיחתום בעתיד על חוזה יכניס לתוכו את סעיף המגיפה ככוח עליון שבגללו לא ניתן לקיים את החוזה ולא להיחשב כמפר.

ומה לגבי כוח עליון בחוק מכר דירות לגבי פיצוי בשל איחור במסירה. המונח התפרש במקרה זה בפסיקת בתי המשפט כמושג שיחול רק על נסיבות חיצוניות ההופכות את קיום החוזה לבלתי אפשרי. גם אם נניח שמגיפת הקורונה נכללת בהגדרת כוח עליון, יידרש הקבלן להוכיח איך וכיצד השפיעה המגיפה, באופן קונקרטי, על מלאכת הבנייה הרלוונטית.

יישום ההשלכות המשפטיות על ההפרות החוזיות - אכן חוזים יש לקיים, אבל אין להירתע מלעשות שימוש מושכל ונכון בכלים המשפטיים הקיימים בדיני החוזים מזה שנים רבות, קרי דיני הסיכול ועקרון תום הלב. מדובר באירוע רב משתתפים ולא באירוע בודד והחשש במערכת הוא מתגובות שרשרת.
לא ניתן להתעלם מהעובדה שזהו אירוע חסר תקדים גם אם אירוע מגיפה באופן כללי נחשב כצפוי, בוודאי לא כזו במימדיה הגלובליים.
דיני הסיכול לא יחולו במצב דברים בו צד לחוזה בחר שלא לפעול, בגבולות הסביר, עת היה ברור שהולך להיות סגר, עוצר וכיוצ"ב. קושי כלכלי כשלעצמו אינו מהווה, כאמור,  אירוע מסכל.

הנסיבות המסכלות שתחשבנה כחוסר אפשרות לביצוע ההסכם – תוצאה ישירה של החלטות ממשלה והרשויות בקשר עם איסור פעילות של עסקים, הגבלת תנועה, כינוס, בידוד, הטלת סגר, אישורי כניסה, יציאה ותנועה – מה שמונע משפטית וחוקתית את קיום ההסכם.

דרך ביניים שעשויה להינקט על ידי המחוקק: שמירה על יציבות החבויות הראשוניות, תוך ריכוך התרופות בשל הפרת החוזה. גם התערבות רגולטורית בעניין זה אפשרית.
חוזים רבים כוללים סעיף פטור בשל כוח עליון, אשר מגדירים מהו כוח עליון לצורך ההסכם. גם חוק החוזים צופה מקרים בהם יהיה צד לחוזה פטור מקיום התחייבויותיו מחמת סיכול.
השאלה שצריכה להתברר בימים אלה, כל עוד המחוקק לא נתן דעתו והממשלה לא אישרה תקנות חירום בנושא, היא, האם בתי המשפט יכירו במגפת הקורונה ככוח עליון וכעילה לסיכול ההסכם, הן במקרים בהם אין בהסכם סעיף כוח עליון, והן במקרים בהם יש בהסכם סעיף כוח עליון, אך אירועים כדוגמת מגיפת הקורונה אינם מוגדרים בהסכם ככוח עליון.

בחינת הפסיקה בישראל מעלה, כי בתי המשפט בישראל גילו גישה מצמצמת ביותר בפרשנות המונח "כוח עליון" או "סיכול", בקבעם כי אירועים כגון מבצעים צבאיים, מלחמות (אפילו מלחמת יום כיפור), אינפלציה ופגעי טבע, הינם אירועים צפויים באזורנו, או אירועים שניתן לחזות אותם, ומשכך אינם עולים כדי כוח עליון או אירוע מסכל, ואינם פוטרים צד מקיום חיוביו החוזיים.

בשים לב לכך שכנראה, כי מגפת הקורונה לא תיעלם בקרוב, ולאור העמימות המשפטית הקיימת, והפרשנות המצמצמת של בתי המשפט את המונח כוח עליון ואת הטענות בדבר סיכול חוזים, מומלץ להיערך משפטית, לבחון חוזים קיימים, ולהעריך באיזו מידה הם נותנים מענה לתוצאותיה של מגפת הקורונה.
לא פחות חשוב, יש להתאים חוזים עתידיים ולבצע שינויים והתאמות בסעיפי 'כוח עליון' הן למגיפת הקורונה והן לאירועים גלובליים אפשריים אחרים.

מה עושים, אם כן, עכשיו, בתקופת הביניים  שמאפיין אותה חוסר ודאות?  מדובר במצב  זמני, ולכשיסתיים, לאופן בו פעלתם על מנת לצמצם נזקים והוצאות היום, עשויות להיות השלכות משפטיות שעלולות לגרור סכסוכים משפטיים, ואף גרוע מכך, הליכים משפטים והוצאות, שייגרמו דווקא כאשר תהיו בשלב ההתאוששות מהמצב הנוכחי.

דוגמאות לא חסרות. עסקים שנאלצו להפסיק תשלומי שכירות, לא העבירו תשלומים שמועד תשלומם הגיע לפי התחייבות בחוזה, לא ביצעו התחייבויות חוזיות בשל חוסר יכולת לקיימן, למשל בשל אי הגעת עובדים בשל העדר תחבורה ציבורית, קשיים הנובעים מצמצום השירותים ברשויות המקומיות ורשויות המס, ועוד.

לצעדים אלה עלולות כאמור להיות השלכות משפטיות, ובכלל זה חשיפה לתביעות בגין הפרת הסכמים, תביעות נזיקין ועוד.
אמנם לאדם הסביר, המצב הנוכחי מובן כ"כוח עליון" ובלשון חוק החוזים מצב של "סיכול". אולם אין אנו יודעים איזו פרשנות יעניקו בתי המשפט לנסיבות שנוצרו בעקבות משבר וירוס הקורונה בהעדר חקיקה עדכנית מפורשת, שכן נראה כי מדובר במצב ייחודי שמדינת ישראל לא נתקלה בו.

לכן, חשוב מאוד להיערך מבעוד מועד, ולנקוט בכל הצעדים האפשריים כדי למזער חשיפה להליכים משפטיים בגין פעולות בהן אתם בוחרים לנקוט. גם אם לא ניתן למנוע חשיפה כזו באופן מוחלט, רצוי לפעול באופן המקטין חשיפה זו.
בכל מקרה חשוב לתעד את המגעים המתבצעים מול צדדים שלישיים, לשמור מכתבים והודעות דוא"ל, ולערוך תרשומות של שיחות טלפון, על מנת שבמידה ויתגלעו מחלוקות בעתיד, ניתן יהיה לתמוך את הטענות ואת הפעולות שבוצעו על מנת להקטין את הנזק בראיות.